#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז. אלו ה' דברים באים בטומאה (ואינם נאכלים בטומאה) ומנין, ולמה נצרך קרא לכולם ולתמיד ופסח?	"מתמיד אין ללמוד שכן תדיר, מפסח אין ללמוד שכן יש בו כרת, משניהם יחד אין ללמוד שיש בהם צד חמור.<p dir=""rtl"">העומר ושתי הלחם - כתיב &quot;וידבר משה את מועדי ה'&quot; ומכאן אין ללמוד שאר קרבנות ציבור שהם באים להתיר.</p><p dir=""rtl"">לחם הפנים וזבחי שלמי צבור ובכללם שעירי הרגלים - כתיב &quot;אלה תעשו לה' במועדיכם&quot;, שעירי ראשי חדשים - קמ&quot;ל שגם הם נקראו מועד מדכתיב &quot;קרא עלי מועד לשבור בחורי&quot;, מכאן אין ללמוד לעומר ושתי הלחם שקרבנות ציבור באים לכפר.</p>"	פסחים עז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז. מתניתין 'חמישה דברים באים בטומאה' האם אזלא כר' יהושע שסובר שאין זורקים את הדם אם נטמאו החלבים והבשר?	"סברוה דטומאה דחויה בציבור ואם כן בעינן ציץ לרצות ואין הציץ מרצה על האוכלים ועל העולים {וזה מוכח בדעת ר&quot;י} ואם כן בפשטות אזלא דלא כר&quot;י, אבל אינו, שבציבור מודה ר&quot;י שזורק את הדם אף שאין בשר. <p dir=""rtl"">(הטעם שבציבור זורק את הדם - לרש&quot;י שטומאה הותרה בציבור, ור&quot;י פ' שסובר טומאה דחויה, אבל מודה ר' יהושע שמעיקר הדין הציץ מרצה על האכילות והחמיר מדרבנן אבל בציבור לא החמיר).</p>"	פסחים עז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עז. (בסוגיתנו) מי מהתנאים סובר טומאה הותרה בציבור ומי דחויה, ציץ האם מרצה רק על מצח אהרן או אפ' אינו על מצחו?<p dir=""rtl"">מי סובר שציץ מרצה על האכילות ומי לא?</p>"	"לית תנא שסובר טומאה הותרה בציבור אלא ר' יהודה ולכן ביוה&quot;כ אין צריך ציץ לרצות וממילא יכול לסבור וכן דעתו שהציץ מרצה אף שלא על מצח אהרן. ר&quot;ש הוא סובר שטומאה דחויה בציבור ובעינן ציץ לרצות וש&quot;מ אף שלא על מצח אהרן מרצה דאם לא ביוה&quot;כ היכי מרצה. וכן דעת ר&quot;מ ור' יוסי שטומאה דחויה בציבור ולכן הצריכו הזאות על כה&quot;ג בערב יוה&quot;כ.<p dir=""rtl"">לית תנא שסובר הציץ מרצה על האכילות אלא ר&quot;א אבל ר' יוסי אומר אין הציץ מרצה על האכילות. </p><p dir=""rtl"">(דעת ר' יהושע, לרש&quot;י שטומאה הותרה בציבור, ולתוס' שמדאורייתא הציץ מרצה על האכילות, וגזרו רבנן ביחיד אבל לא בציבור)</p>"	פסחים עז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עז: נטמא הבשר או אבד האם זורק את הדם, ומנין?<p dir=""rtl"">ומה הדין בדיעבד בטמא, באבוד ושרוף? ומה הדין בקרבנות ציבור?</p>"	"ר' יהושע אומר אם אין בשר אין דם דכתיב בעולה &quot;ועשית עולתיך הבשר והדם&quot; ובשלמים כתיב &quot;ודם זבחיך ישפך ... והבשר תאכל&quot; וצריכי בשניהם. ר&quot;א אומר אף שאין בשר יש דם דכתיב &quot;ודם זבחיך ישפך&quot; אף שאין בשר מדלא הקדים קודם &quot;והבשר תאכל&quot;, ומהבשר תאכל לומד שאין לאכול הבשר קודם זריקת הדם [ולר&quot;י זה ק&quot;ו מאימורים ולר&quot;א מילתא דאתיא בק&quot;ו טרח וכתב קרא].<p dir=""rtl"">מודה ר&quot;י בטומאה שאם זרק הורצה בדיעבד, באבוד ושרוף אפ' בדיעבד לא הורצה ולר' יוסי אפ' אבוד ושרוף הורצה בדיעבד. וכן מודה ר&quot;י בציבור שזורק אפ' לכתחילה.</p>"	פסחים עז:		
